פסק-דין בתיק ת"א 7491-06-11

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

המדובר בקטינה ילידת שנת 2000 אשר לטענת אמה ואפוטרופוסה החוקית נפגעה ב-16.8.07 בנסיבות שתוארו בסעיף 6 לכתב התביעה כדלקמן:

"ביום 16.8.07 עת ששיחקה התובעת בסמוך לביתה באתר המשחקים החליקה ונפלה מעל אחד המשחקים ו/או המתקנים אשר היה פגום ושבור חסר סולם וכתוצאה נפגעה קשות בכל חלקי גופה ובמיוחד בכף יד ימין".

לתובעת הקטינה נגרם שבר והיא טופלה בגבס. התובעת באמצעות אמה לא טענה לנכות בתאונה זו.

הנתבעות הכחישו את חבותן.

הצדדים השכילו לקבל המלצת ביהמ"ש לקיים קדם משפט מורחב, אשר שימש דיון סופי ביום 12.7.12 וזאת לאחר שאמה של הקטינה הגישה תצהיר ונשמעה עדותה ועדות אחיה במסגרת אותו קדם משפט מורחב כאשר לאחר מכן הוגשו סיכומים קצרים בכתב לפי בקשת ב"כ התובעת, בנסיבות אלה ניתן פטור מלא מיתרת האגרה החלה.

סיכומי התובעת התקבלו ביום 18.07.12, בסיכומיה חוזרת התובעת על עמדתה כי התמונות מלמדות על הימצאות סולם שנתלש וכי לאחר הנפילה הותקנו שני ניצבים מברזל, שלא היו קיימים קודם לכן, דבר המעלה חשש לניסיון להתחמק מאחריות. עוד טוענת התובעת כי עדות האם והאח הייתה ללא דופי וללא סתירות.

סיכומי הנתבעת התקבלו ביום 25.07.12 ועל פי עמדת הנתבעת מדובר בתביעת כזב המצריכה דחייה, כולל השתת הוצאות של ממש. הנתבעת טוענת כי הטענה להעדר מוטות מהווה הרחבת חזית ו/או עדות כבושה. הנתבעת טוענת כי הבן כלל לא העיד על קיומו של סולם. גם דו"ח החקירה מדגיש כי במקום הייתה מגלשה ולא סולם.

זאת ועוד, המוטות הוצבו לטענת הנתבעת בכלל לפני התאונה הנטענת ולא אחריה. הנתבעת מפנה את בית המשפט לסתירות מהותיות בעדות האם והאח ועל חוסר ההגיון והסבירות בעדות זו. האם מכל מקום, מכירה את המקום, ראתה עוד לפני התאונה את החוסר במעקה, אך בכל זאת אפשרה לקטינה לעלות על הסולם. הנזק הוא מכל מקום נזק קל וישנם שני מסמכים רפואיים בלבד.

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ובכתבי הטענות ובפרוטוקול ביהמ"ש מיום 12.7.12 אני נותן את פסיקתי.

דין התביעה להדחות.

להלן נימוקי ביהמ"ש בהגעה לתוצאה האמורה:

1.         ראשית אציין, כי התגלה פער בין העולה מכתב התביעה שבמהלכו צוין, כי הקטינה החליקה ונפלה עקב המצאותו של מתקן שבור ופגום חסר סולם לבין תצהירה של אמה של הקטינה. בתצהירה ציינה האם כדלקמן:

"ביום 16.8.07 עת שנכחתי יחד עם ילדי השלושה באתר המשחקים הנ"ל בכדי להשגיח עליהם ובשלב מסוים ראיתי את בתי הנ"ל נופלת מעל אחד המתקנים דבר שלא ציפיתי ואין היה באפשרותי למנוע למרות שנכחתי לידה זה קרה תוך מספר שניות. הנני להצהיר כי רק עתה שמתי לב שמהמתקן עליו נפלה בתי היה קיים סולם ומסיבה לא ידועה לי היה חסר ותלוש ממקומו וניתן היה לראות את מקום הברגים מאיפה נתלש היטב".

עד כאן ניתן למצוא זהות בין הטענה בכתב התביעה לבין תצהיר האם, ואולם בסעיף 10 צוינה טענה נוספת שלא מצאה את מקומה בכתבי הטענות ששם צוין:

"להפתעתי עת שניגשתי לאתר המשחקים גיליתי שנעשו שינויים והוצבו 2 מוטים מהמתקן מעליו נפלה בתי, מהמקום איפה שהיה צריך לשים סולם. עתה צילמתי בעצמי את המתקן ומהתמונות ניתן לראות היטב איך המתקן היה חסר סולם"

            עוד צוין בתצהיר כי באירוע נכחו 2 הילדים פתאן ועומרי.

כאן המקום להסביר, כי התובעת לא הוכיחה כלל את המצאותו בעבר של סולם במקום אשר הוצא ממנו. התובעת לא הגישה חוו"ד מכוחה ניתן היה ללמוד על צורך בקיומו של סולם ועל היותו של המתקן מסוכן. התובעת לא פנתה לנתבעת לא באמצעות שאלון ולא באמצעות בקשה לגילוי מסמכים כללי וספציפי הנוגע להמצאותו של סולם במקום והוכיחה כי החורים במקום שימשו לסולם. בנסיבות אלה לא ניתן לסתור את טענת הנתבעת כי מעולם לא היה במקום סולם והדבר ידוע היטב לתובעת וכי מיקום החורים במקום שימש למגלשה אשר הוצאה מהמקום (ראה בהקשר זה דו"ח חקירה מ/3, אשר הוגש על ידי הנתבעת.

עוד יש לציין, כי התובעת לא ציינה כלל בכתבי הטענות, כי נעשה שינוי כביכול במתקן והוספו אותם שני מוטות. לא ברור כיצד הוספת אותן שתי מוטות שכלל לא הוכחה כי הוספו למקום והטענה שניתן לראות כביכול בטון טרי היא טענה שבעלמא קשורה בכלל לאירוע נשוא כתב התביעה. ישנה סתירה ברורה בעדות התובעת עצמה לעניין מקום ודרך הנפילה והניסיון לשרבב את אותם 2 סורגים או מוטות לנסיבות נפילתה שאני קובע שאין כל קשר בין הדברים וכל ניסיון לקשור בין הדברים לא הוכח במשפט. עוד עליי לציין כי בסיכומיה הצביעה הנתבעת על כך שהמוטות הוספו בכלל שלושה חודשים לפני התאונה הנטענת ולא אחריה, דבר ששולל את טענות התובעת.